נושא
ארבעת הדפוסים של דאן
סף ותגובה, רישום נמוך, חיפוש, הימנעות ורגישות יתר, המודל של מילר, השאלון, ומתי זה כבר דורש התערבות.
מגיע מהרצאה
בעמוד
- המודל בטבלה
- ארבעת הדפוסים
- מה עוזר, ומה לא
- מתי זו בעיה
- המודל של מילר, והשאלון
- איפה זה תופס אתכם
- בדיקה עצמית
המודל בטבלה
ויני דאן, 1997. מודל העיבוד הסנסורי מבוסס על המפגש בין סף התגובה הנוירולוגי לבין אופן התגובה ההתנהגותית: פסיבי או פעיל.
| פסיבית | פעילה | |
|---|---|---|
| סף גבוה: צריך הרבה גירוי | רישום נמוך | חיפוש |
| סף נמוך: מגיב גם לגירוי קטן | רגישות יתר | הימנעות |
לפי ההרצאה, לא צריך לזכור את הטבלה בדיוק. כן צריך לזהות את הדפוסים.
ארבעת הדפוסים
| דפוס | מה קורה | המאפיינים | הדוגמה |
|---|---|---|---|
| רישום נמוך | הגירוי נקלט אבל לא נרשם | לא שמים לב לרמזים, אפאתיים, "מרחפים", אנרגיה נמוכה, איטיים, מתעייפים, רגש שטוח | "לא שמת לב?" "לא שמתי לב." השמיעה והראייה תקינות |
| חיפוש | צריך יותר גירוי מאחרים | חיפוש פעיל, פעילות יתר, חוסר שקט, לא שמים לב לביטחון | נדנדה חזק, עוד יותר חזק, ועכשיו סיבוב |
| הימנעות | הגירוי לא נעים, והילד פועל כדי להימנע ממנו | צורך בשליטה, טקסים קבועים, לא אוהבים שינויים, התפרצויות ועקשנות | הילדה שלא נכנסת לארגז החול. השופט במשחק הכדורגל |
| רגישות יתר | כל גירוי נקלט ומפריע | תנועתיות יתר, מוסחים, מתקשים לסיים מטלה, סף תסכול נמוך | שומעים את המזגן, את הזבוב ואת הכתיבה על הטאבלט |
ההשוואה לצמא. בחיפוש, הילד כמו צמא שכוס מים לא מספיקה לו. ברגישות יתר, כל טיפה כבר יותר מדי.
מה עוזר, ומה לא
- ברישום נמוך: להגביר את הגירוי. לחזור, לבוא קרוב, לקרוא חזק יותר, להיעזר בחוש אחר
- בהימנעות: להקשיב לילד, ולא לשכנע "זה כל כך כיף". אם קשה לו, למצוא דרך לעזור ולדרג את החשיפה
- ברגישות יתר: "תתעלם" לא עובד. כמו קוץ בגרב: עד שלא מוציאים אותו, אי אפשר להתרכז
מתי זו בעיה
כשנפגע התפקוד. לא כשמשהו נראה קיצוני.
| אוכלוסייה | קשיים בעיבוד חושי, לפי ההרצאה |
|---|---|
| ילדים טיפוסיים, גן ובית ספר | 5 עד 16 אחוז |
| ילדים עם ADHD, אוטיזם, הפרעות רגשיות, מוגבלות שכלית התפתחותית | 40 עד 90 אחוז |
קושי בעיבוד חושי הוא גורם סיכון להשתתפות נמוכה בלבוש, ברחצה, במשחק, באכילה ובקשרים חברתיים:
- הימנעות: לא משתתף בכדורגל, בארגז החול, בחוגים, ומפספס התפתחות
- חיפוש: הידיים שלו כל הזמן על הבגדים של מי שלידו, ולא רוצים לשחק איתו
- רישום נמוך: לא תופס את הכדור, ולא בוחרים אותו לקבוצה
ומהצד השני: ילד עם עניינים חושיים, שיש לו חברים, והוא לומד ומתפתח, לא צריך התערבות.
המודל של מילר, והשאלון
לוסי מילר, 2007. בראש המודל Sensory Processing Disorder, והוא מתחלק להפרעה בוויסות החושי, להפרעה מוטורית על בסיס חושי ולהפרעה בהבחנה החושית. לפי ההרצאה, מספיק לדעת שהמודל קיים.
Sensory Profile, היום Sensory Profile 2, של ויני דאן: שאלון ארוך שבודק עד כמה דברים שונים מפריעים, ובונה פרופיל ודפוס. בשימוש נרחב בריפוי בעיסוק. לא מסתפקים בציון: צריך להבין את התוכן, ולשוחח עם ההורה.
שני המודלים מבוססים על העבודה של ג'ין איירס על אינטגרציה סנסורית.
איפה זה תופס אתכם
- הימנעות היא פעילה, רגישות היא פסיבית. בשתיהן הסף נמוך. ההבדל הוא אם הילד עושה משהו כדי להתרחק מהגירוי
- רישום נמוך הוא לא התעלמות. מי שמתעלם רשם את הגירוי ובחר לא להגיב
- לא כל שופט במשחק נמנע, ולא כל מי שנמנע הוא על הספקטרום. לפי ההרצאה, יש ילדים עם אוטיזם שיש להם הימנעות סנסורית, אבל צריך להיזהר מהכללות
- הסרטון של הילדים הצבועים הוא הדגמה, לא אבחנה
בדיקה עצמית
מה משותף לרישום נמוך ולחיפוש, ומה מבדיל ביניהם?הצגת התשובה
בשניהם הסף גבוה, וצריך הרבה גירוי. ברישום נמוך התגובה פסיבית, והגירוי פשוט לא נרשם. בחיפוש התגובה פעילה, והילד מחפש עוד ועוד גירוי.
למה ילדים בדפוס של הימנעות צריכים שליטה וטקסים קבועים?הצגת התשובה
כי כך הם בוחרים לאיזה גירוי להיחשף, ויודעים מראש מה יקרה. שינוי אומר שהמצב לא בשליטה שלהם.
ילד בדפוס של חיפוש יושב במפגש בגן. למה זה יכול לפגוע בקשרים החברתיים שלו?הצגת התשובה
הוא צריך כל הזמן למשש משהו, והידיים שלו על הבגדים של מי שיושב לידו. זה מעצבן את האחרים, והם לא רוצים לשחק איתו.
סיימת את נושא. זה נשמר אצלך.